פסק-דין בתיק עפ"ג 1749-12-11

המערער הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בת"פ 2253/09 (בימ"ש השלום בכפר-סבא) בעבירות של העלבת שוטר, הפרעה לשוטר ואיומים על שוטרים, ונידון ל- 4 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין, לתשלום קנס בסכום של 5,000 ש"ח, לאחר שתרם סכום של 500 ש"ח.

הערעור מכוון כלפי גובה הקנס וב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי בימ"ש קמא לא התחשב במידה הראויה בתיקון המשמעותי של כתב האישום, ממנו הושמטה העבירה של תקיפת שוטר, בקשיים הראייתיים שעמדו בפני בימ"ש קמא בעקבות עדותו של השוטר ובמיוחד במצבו הכלכלי של המערער שמשתכר 4,000 ש"ח לחודש על פי תלושי שכר שהוצגו בפנינו.

ב"כ המשיבה טוענת כי גובה הקנס משקף את חומרת התנהגותו של המערער, אשר במקרה רגיל מן הראוי היה להטיל עליו עונש מאסר, ולו בעבודות שירות.

עיון בגזר-הדין של בימ"ש קמא מעלה כי הוא אכן התחשב בתיקון של כתב האישום אך גם לאחר התיקון מדובר בהתנהגות אלימה, פיזית ומילולית, של המערער כלפי שוטרים כאשר העליב אותם במילים שהנייר אינו סובל, פגע באפה של השוטרת תוך הנפת ידיו והעיף את משקפיה ואיים על השוטרים.

בית משפט קמא לא התעלם מכך שהדברים והמעשים נעשו על ידי המערער בסערת רגשות ומתוך חוסר שיקול דעת, וזאת לאחר שנערך עליו חיפוש בלתי חוקי, אך נראה לנו כי מידת ההתחשבות של בית משפט קמא במערער, במיוחד נוכח מצבו הכלכלי, היתה צריכה להיות רבה יותר ומשכך יש מקום להפחתה מסוימת של סכום הקנס שהוטל על המערער.

אנו מקבלים את הערעור ומחליטים כי המערער ישלם קנס בסכום כולל של 3,000 ש"ח או חודשיים מאסר תמורתם, בתנאים שנקבעו על ידי בימ"ש קמא, דהיינו, בתשלומים חודשיים שווים ורצופים של 500 ש"ח כל אחד.

יתר חלקי גזר-הדין בת"פ 2253/09 (בימ"ש שלום בכפר-סבא) יעמדו בתוקפם.

<#3#>

ניתן והודע היום י"ז  אדר תשע"ב, 11/03/2012 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.